פסק-דין בתיק ה"פ 7304-12-11

פתח דבר

המבקש עותר למתן פסק דין הצהרתי, ולפיו הסדר תשלומים, שנערך בינו ובין המשיבה 1 (להלן - העירייה) תקף, ובהתאם לכך אין למבקש כל חוב לעירייה בגין דוחו"ת חניה. ממילא מבוקשת הפסקת כל הליכי הגביה הננקטים נגדו.

התובענה, ככל שהיא נוגעת למשיבות 2 ו-3, נמחקה.

טענות המבקש

במהלך חודש ספטמבר 2005 הגיעו אל המבקש מסמכי דרישה לתשלום חוב לעירייה בגין דוחו"ת חניה. המבקש התייצב במשרדי העירייה לשם בירור הנושא. נמסר לו, כי העניין בבירור, וכי עד לסיומו של הבירור יעוכבו פעולות הגביה. ביום 9.3.06 או בסמוך לכך הגיעו לידי המבקש שלושה מכתבים מהעירייה (אשר צורפו כנספחים א, ב ו-ג לכתב התובענה), שבהם צוינו מספרי הדוחו"ת שבוטלו ומספרי דוחו"ת שלא בוטלו, כאשר הודע למבקש שיתרת חובו בגין אותם דוחו"ת עומדת על סך של 4,655 ש"ח. במכתבים אלו נאמר, כי על המבקש לשלם יתרת חובו עד ליום 21.12.05. דא עקא, המכתבים הגיעו לידי המבקש זמן רב לאחר המועד האחרון לתשלום.

מיד עם הגעת המכתבים לדי המבקש ננקטו נגד המבקש הליכים לגביית החוב. מעקלים הגיעו לביתו של המבקש. המבקש הציג בפניהם את המכתבים וציין, כי המכתבים הגיעו לידיו ימים ספורים קודם לכן. המעקלים יצרו באותו מעמד קשר עם העירייה, וזו אישרה בפניהם, כי קיים הסדר לתשלום החוב. המעקלים התבקשו לקבל מידי המשיב שיקים ע"ס כולל של 4,655 ש"ח לשם סילוק החוב. המבקש מסר לידי המעקלים שיק ע"ס 4,655 ש"ח, וכן שיק נוסף בסך 550 ש"ח בגין שכרם של המעקלים.

המעקלים מסרו למבקש, כי עליו לסור למשרדי "מילגם", שניהלה באותה עת את פעולות הגביה מטעם העירייה. זאת על מנת לוודא, שהעניין כולו הוסדר. המבקש אכן התקשר למשרדי מילגם, ושם נמסר לו, שבכפוף לכיבוד השיקים שמסר, העניין יסגר. סמוך לאחר מכן הגיע לבית המבקש מסמך, ובו אישור לסגירת החוב (נספח ה' לכתב התובענה).

למרות האמור לעיל, המשיכה העירייה לנקוט נגד המבקש הליכים לגביית החוב, ואף מעקלים נשלחו לביתו פעם נוספת. המבקש פנה שוב ושוב לעירייה בעניין זה. בחודש אוגוסט 2011 הגיעה למבקש תשובה מהעירייה, ולפיה אין ממש בטענותיו, ועליו לפרוע את חובו לעירייה בגין דוחו"ת החנייה.

בנסיבות אלו עותר המבקש למתן פסק דין הצהרתי ולפיו הסדר תשלומים, שנערך בין המבקש ובין העירייה תקף, ובהתאם לכך אין למבקש כל חוב לעירייה בגין דוחו"ת חניה.

טענות העירייה

התשלום בסך 4,655 ש"ח ששולם על ידי המבקש מהווה תשלום על חשבון חלק מהחובות שצבר בעירייה, אך אין בתשלום זה כדי להוות גמר חשבון.

יתרת החוב שנותרה למבקש עומדת ע"ס 8,183 ש"ח, בהתאם לפירוט הדו"חות שצורפו כנספח 6 לכתב התגובה מטעם העירייה.

דיון והכרעה

המבקש עמד בנטל המוטל עליו והוכיח, שהתשלומים ששילם בסך 4,655 ש"ח מהווים את סילוק חובו לעירייה. כך עולה מנספח ה' להמרצת הפתיחה הנושא את הכותרת "דוחות לזהות 56639099" בו פורטו 57 דוחו"ת חניה (להלן - מסמך ריכוז הדוחו"ת). בסיכומו של העמוד השני למסמך ריכוז הדוחו"ת, נמחק הסך המודפס שהיה על המבקש לשלם ונרשם בכתב יד סכום של 4,655 ש"ח. בתחתית העמוד השני למסמך ריכוז הדוחו"ת, מתנוססת בגאון חתימת עיריית פתח תקווה (מילגם) בה נרשם, כי ביום 5.4.06 שולם סך של 4,655 ש"ח. מסמך זה תומך בטענת המבקש, ולפיה הוסכם, כי תשלום הסך של 4,655 ש"ח היווה סילוק מלא וסופי של החוב בגין כל הדוחו"ת, המפורטים שם.

העירייה, הטוענת ליתרת חוב על שם המבקש, צרפה לכתב טענותיה את נספח 6 הנושא את השם "העתק יתרת החוב למבקש בגין הדו"חות, נכון ליום 15.1.12" (להלן - פירוט יתרת החוב).

בפירוט יתרת החוב מרכזת העירייה 31 דוחו"ת, שלדבריה של העירייה, טרם שולמו על ידי המבקש, בסך כולל של 8,182 ש"ח. מעיון מדוקק בפירוט יתרת החוב מתברר, כי הדוחו"ת המפורטים בשורות 1, 3 ו-4 שולמו. הדוחו"ת המפורטים בשורות 5 עד 31 חופפים לדוחו"ת המופיעים במסמך ריכוז הדוחו"ת ששולמו, שהוצג כנספח ה' ע"י המבקש. מחפיפה זו אתה למד, כי לא ניתן לכלול דוחו"ת אלו ביתרת חובו של המבקש, שכן בגין חובות אלו הגיעו הצדדים להסכם, והחוב בגינם סולק.

לפיכך נראה, כי הדו"ח היחיד שטרם שולם ע"י המבקש הינו בשורה השנייה לפירוט יתרת החוב. מספר דו"ח 447318-4-2, בעבור חניה ללא כרטיס חניה ברחוב בזל, מיום 6/5/2008 בסך 100 ש"ח.

סיכום

התובענה מתקבלת. מוצהר בזאת, כי הסדר התשלומים, הגלום במסמך ריכוז הדוחו"ת, נספח ה לכתב התובענה, תקף. כך גם מוצהר בזאת, כי החוב בגין הדוחו"ת המפורטים במסמך ריכוז הדוחו"ת סולק, ועל כן מבוטלת בזאת כל פעולת גבייה שננקטה על ידי העירייה לשם גביית החוב בגין איזה מן הדוחו"ת, המפורטים במסמך ריכוז הדוחו"ת.